סעיף 8א לחוק הירושה קובע כי בני זוג רשאים לכתוב צוואות הדדיות. למעשה בני הזוג מסכימים לערוך לכל אחד מהם צוואה אשר מסתמכות האחת על השנייה.
לרוב צוואות הדדית כוללות הוראות הדדית כגון: הראשון מבני הזוג שנפטר יעביר את כל הרכוש לבן הזוג הנותר בחיים ואחרי אריכות ימיו יעביר בן הזוג הנותר בחיים את הרכוש ליורשים. וכגון: במקרה בו שני בני הזוג נפטרים יחדיו (או בסמוך) יועבר כל הרכוש של שני הצדדים ישירות ליורשים.
עיקרון ההסתמכות וההדדיות בצוואה הדדית מגביל את יכולתם של הצדדים לבטל או לשנות את צוואה הדדית.

עריכת צוואה הדדית מתאימה לבני זוג שיש ביניהם יחסי אמון ואשר מעוניינים להקל על בן הזוג הנותר בחיים מהם לנהל את חייו לאחר פטירת בן הזוג האחר.
לדוגמה: בני זוג יכולים לקבוע שרק לאחר מות האחרון מהם, יעבור רכושם ליורשים. במקרה כזה "צוואה הדדית" יכולה למנוע את הצורך של בן הזוג הנותר בחיים לבקש את הסתלקות ילדיו מהדירה או את הצורך של בן הזוג הנותר בחיים להתפנות מדירתו, כי היורשים האחרים יבקשו פירוק שיתוף בדירה, כדי לקבל את חלקם בירושה.
יחד עם זאת חשוב לזכור כי לצורך הבטחת קיום רצון בן הזוג שנפטר ראשון, להעביר את העיזבון ליורשים לאחר אריכות ימיו של בן הזוג הנותר בחיים, ניתן לכלול בצוואה הדדית הוראות המגבילות את יכולתו של בן הזוג הנותר בחיים למכור חלקים ברכוש או להעבירם במתנה.

צוואה הדדית יכולה להיערך ככול צוואה אחרת, במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים.
צוואה הדדית אינה צוואה פשוטה ולכן מומלץ לא לערוך צוואה הדדית ללא עזרת עו"ד המתמחה בתחום זה.

בהיעדר הוראה אחרת בצוואה, ביטול צוואה הדדית יעשה בתנאים שנקבעו בחוק הירושה:

אם שני בני הזוג בחיים – בשליחת הודעה בכתב לבן הזוג השני שבה מודיע בן הזוג על ביטול הצוואה. הודעה זו מבטלת את שתי הצוואות יחדיו.

לאחר פטירת אחד מבני הזוג ובטרם חלוקת העיזבון – בן הזוג הנותר בחיים מוותר על  חלקו בעיזבון כדי לבטל את הצוואה ההדדית.

לאחר פטירת בן הזוג הראשון וחלוקת העיזבון – בן הזוג הנותר בחיים יצטרך להשיב את מה שירש מבן הזוג שנפטר, ולחלק את העיבון ליורשים לפי דין.

חשוב לזכור כי לא ניתן לקבוע בצוואה הדדית תנאי לפיו לא ניתן לבטל צוואה הדדית כאשר שני בני הזוג בחיים ושניהם כשירים.