נאמנות – הוראה בצוואה המעבירה נכסים בעיזבון לנהנה ספציפי בהתאם לתנאי הנאמנות. לדוגמה: הורה בצוואה שכל רכושו יחולק בין ילדיו בחלקים שווים ושהנאמן ינהל את הכספים של מי מהיורשים עד להגיע כל אחד מהם לגיל 25.

הקדש פרטי – הוראה בצוואה המעבירה נכסים בעיזבון למטרה ספציפית, פרטית, בהתאם לתנאי ההקדש. לדוגמה: הוראה בצוואה מורה שלאחר מותו ביתו יושכר, ושדמי השכירות ישמשו כדי לשלם לבנו (הנהנה) קצבה חודשית ושעורך דינו יהיה הנאמן של ההקדש.

הקדש ציבורי – הוראה בצוואה המעבירה נכסים בעיזבון לטובת מטרה ציבורית בהתאם לתנאי ההקדש. לדוגמה: הוראה המורה שלאחר מותו של המצווה ביתו של יושכר לחיילים משוחררים במחיר סימלי ושעורך דינו יהיה הנאמן של ההקדש.

המקרים הנפוצים בהם מקימים נאמנות בצוואה הינם מצבים בהם מי מהיורשים הינו קטין ו/או אדם שמונה לו אפוטרופוס וכאשר המצווה אינו סומך שהאפוטרופוס ישתמש בנכסי העיזבון בהתאם לרצון המצווה.

לדוגמה: מצב של הורה גרוש אשר חלק מילדיו, היורשים, קטינים והוא אינו סומך ואשר אינו סומך שגרושתו תשמור על הנכסים עד בגרותם של ילדיו הקטינים.

דוגמה נוספת: מצב בו אחד היורשים אינו כשיר או אדם שמונה לו אפוטרופוס, המצווה אינו סומך על האפוטרופוס והמצווה מעוניין שהנאמן ישתמש בנכסי העיזבון לטובת הנהנה, בהתאם לתנאי הנאמנות.

סעיף 17.(א)(2) לחוק הנאמנות שכותרתו "נאמנות על פי כתב הקדש" קובע כי בצוואה בכתב רשאי אדם להקים הקדש, הקדשת נכסים לטובת נהנה, בכפוף לכך שהמצווה מפרט בצוואתו: את כוונתו ליצור הקדש; קובע מטרותיו; מגדיר את נכסיו ואת תנאיו – אין בחוק דרישה פורמאלית לאופן הניסוח.
הוראות הצוואה העוסקות בנאמנות נדרשות לפרט את נכסי הנאמנות ואת היחסים בין שלושה גורמים:
1. אופן יצירת הנאמנות ונכסיה;
2. מטרת הנאמנות והנהנה – הזוכה על פי הצוואה;
3. זהות הנאמן, אדם הממונה על ידי המצווה לנהל את כספי הנאמנות וקדם את מטרותיה.
כאשר המחוקק לא הגדיר דרישה פורמאלית הגדרה לניסוח הנאמנות.

כדי להקל על הנאמן לנהל את כספי הנאמנות ההמלצה היא שהמצווה יפרט בצוואה הוראות לנאמן כיצד להעביר את כספי הנאמנות לנהנה, למשל כאשר הנהנה קטין להגדיר: אופן השקעת נכסי הנאמנות, הקצבת סכום חודשי, שנתי, לפי אירוע בחיי הנהנה (בר מצווה, לימודים, גיוס לצבא, חתונה, לימודים אקדמיים, צרכי בריאות מיוחדים ועוד').
חשוב לזכור שעדיף לפרט בייתר כדי להבטיח שהנאמן יוכל לקיים את רצון המצווה.

ניהול נכסי הנאמנות הינה בסמכותו ובאחריותו הבלעדית של הנאמן, יחד עם זאת, מאחר שהאפוטרופוס של הנהנה אחרי על כל ענייני הרכוש של הנהנה, וככזה לאפוטרופוס זכותו לקבל מהנאמן דיווח על מצב נכסי הנהנה המוחזקים בנאמנות.